זמנים משונים

תהליך תשובה, על כל המורכבות הפנימית שלו מאלץ גם שינוי ביחס לזמן.

אני לא מתכוון ליחס שונה לזמנים השונים - שבת וחגים אלא ממש אימוץ של ציר זמן נוסף. זה של היהודים.

אני היום חי בשתי מערכות זמן שונות במקביל - הגרגוריאנית (המקובלת בכלל העולם) והיהודית (המקובלת בכלל העולם - היהודי).

אני חי במקביל בשתי מערכות זמן שאינן מסונכרנות. כל אחת עצמאית עם חוקים משלה. לשתי מערכות הזמן יש שני חוקים משותפים: הראשון הוא שליממה יש 24 שעות. השני הוא שבשתיהן הזמן לא עוצר. אבל משם העסק רק הולך ומסתבך.

בזמן המקובל - כל יום מתחלף בחצות הלילה בשעה 00:00. בעוד שביהדות - כל יום מתחלף בערב של היום לפני - בצאת הכוכבים. הרי כתוב בבראשית בפרק א בכל יום: "ויהי ערב ויהי בוקר" - כלומר היום החדש מתחיל בערב שלפני. יום שני בלילה - זה כבר יום שלישי. ובכלל, לפי הזמן היהודי חצות הלילה זה נקודת זמן שמשתנה בכל יום ויכולה לנוע בין 23:00 ל-01:00 בלילה. בזמן רגיל שעה היא שעה - 60 דקות בדיוק - סיבוב שלם של המחוג הגדול בשעון (או שינוי של הספרה השמאלית בשעון - למאותגרים מחוגית). ביהדות שעה היא זמן לא קבוע. השעות הן זמניות - מחלקים את שעות האור ל-12 חלקים וזה נחשב שעה. בחורף שעה תהיה סביב 50 דקות ובקיץ היא תהיה בערך 70 דקות.

העסק נהיה ברדק כאשר משהו חשוב קורה בשעות הערב - נגיד שב 20:00 נולד לך תינוק (או משהו כזה). אז לפי הלוח המקובל הוא נולד ביום שני אבל לפי היהודי הוא בכלל נולד ביום שלישי. הבן שלי נולד בשעות הערב ולקח לי משהו כמו חצי שנה לצאת מהספק שרשמנו את תאריך הלידה הנכון שלו במשרד הפנים. עכשיו כשאני חושב על זה אני נכנס שוב לסרטים...

לקח לנו זמן לאמץ אל חיקינו את לוח השנה העברי. את יום ההולדת שלי עד גיל 30 בערך, תמיד חגגתי בתאריך הלועזי. לאחר מכן היו כמה שנים שחגגתי גם בתאריך הלועזי וגם תאריך העברי. בשנים האחרונות עברתי לחגוג רק את העברי. יותר מזה - עברנו כל המשפחה לחגוג את התאריך העברי. זה התחיל ליצור בעיות כי זה שאנחנו עברנו לחגוג ימי הולדת בתאריך העברי זה לא אומר שגם המשפחה המורחבת אימצה את הרעיון. כל הזמן היינו צריכים לוודא שכל הנכדים מקבלים את המתנות שלהם בזמן (העברי) ושאנחנו מתקשרים לסבא וסבתא לאחל יום הולדת שמח בזמן הנכון (הלועזי). לכן, מאז שאימצנו את הלוח העיברי - התחלנו להכין לוח שנה משפחתי שמציין בדיוק מתי כל אחד חוגג יום הולדת (עברי או לועזי) או יום נישואין.

מאז יש לנו שתי מסורות משפחתיות: אני אחראי להכין לוח שנה עם כל התאריכים השונים (ועם תמונות של הנכדים) ובנוסף אחראי לתזכר את כולם שבוע לפני כל יום הולדת עברי - כי הרי בשביל מה יש לוח שנה...

מודה שבעבר נטיתי לזלזל בלוח השנה העברי. הרי הלועזי הוא ברזל - כל העולם מסונכרן איתו. בנוסף - בלועזי הזמנים קבועים - הכל מסודר ומאורגן. אם זה היה תלוי בלוח הלועזי שבת היתה נכנסת תמיד באותה שעה - שזה סוג של סטארטאפ. בלוח העברי שבת נכנסת כל שבוע בזמן אחר! אמנם חוגגים את פסח כל שנה אבל הוא כל פעם בזמן לועזי אחר - פעם אחת במרץ ושנה אחרת באפריל. ויש את הטירלול הזה שכל שנתיים (בערך) יש את אדר א' ואדר ב' - כלומר, צריך לחכות עוד חודש שלם לפורים! עוד חודש שלם של לימודים - בלי חופשים!

הרגיש לי שהלו"ז היהודי לא ממש סגור על עצמו.

אבל ככל שלמדתי יותר, גיליתי שהלוח העברי הוא דבר מדוייק מאין כמוהו - ברמת חלקי השניה.

עקרונית יש שתי שיטות עיקריות לחישוב הזמנים. הזמן שלנו מחושב לפי אירוע קוסמי שחוזר על עצמו שאותו אנחנו מחלקים לפיסות של זמן: כמו זמן מזריחה עד זריחה (יממה), מחידוש ירח לחידוש ירח (חודש) , ומקיץ לקיץ (שנה). את היממה חילקו ל-24 חלקים (שעות), בחודש נכנסים 29 ימים ובשנה יש 12 חידושי ירח.

כשמחשבים שנה ניתן להשתמש בשתי שיטות: זמן שמש - כמה זמן לוקח לכדור הארץ להשלים הקפה סביב השמש (365.25 ימים) וזמן ירח - אם סופרים 12 מחזורי חידוש ירח - שזה 354.36 ימים. שימו לב שיש הפרש של 11 ימים בין שיטה לשיטה.

בלוח הלועזי (הגרגוריאני) - מתיחסים לזמן שמש בלבד (עם קיזוזים קטנים בסוף כל חודש) ולכן הקיץ תמיד יהיה ביולי-אוגוסט והחורף בינואר-פברואר.

בלוח הערבי - מתיחסים לזמן ירח בלבד - למרות הסטיה המצטברת ממחזורי השמש. זה גם מסביר למה הרמדאן תמיד נחגג באותו תאריך אבל לפעמים יוצא בחורף ולפעמים בקיץ.

הלוח היהודי הוא היחיד המתייחס לשתי השיטות ומבצע קיזוז קבוע על מנת להיות מסונכרן גם עם מחזורי השמש וגם עם מחזורי הירח. ביהדות החודשים מחושבים בהתאם למחזורי הירח (בראש חודש עברי תמיד יהיה לילה בו רק מתחיל להופיע הירח וירח מלא יופיע באמצע (ט"ו) של כל חודש). כיוון שישנה סטייה מובנית מלוח השמש - מקזזים אותה בעיקר באמצעות עיבורי השנה - אדר א ו-ב במחזורים של 7 מתוך 19 שנה.

חכמינו ידעו שמשך של חודש שלם ממולד ירח ועד מולד ירח הוא: 29 ימים, 12 שעות, 44 דקות ו-3.3 שניות. לא בערך - בדיוק! והם גם ידעו בדיוק אסטרונומי בלתי נתפס לקזז את ההפרש בין מחזורי השמש למחזורי הירח.

מול הדיוק המטורף הזה אני מודה שנשארתי נפעם. איך הם ידעו לחשב את כל זה בלי טלסקופים, בלי מחשבונים, בלי שום אפליקציה? אלו רמות דיוק שהשכל לא תופס.

שיטה זו מבטיחה לנו שליל יציאת מצרים, ליל הסדר שאנחנו חוגגים יהיה בדיוק (אבל בדיוק ממש) באותו יום שבו התרחשה יציאת מצרים - גם אם זה היה לפני בערך 3500 שנה.

לפי שיטה זו אנחנו יודעים בדיוק מתי התחילה בריאת העולם (לפני 5771 שנים) ומתי נברא האדם הראשון (ספוילר - א' בתשרי - ראש השנה).

מצד אחד יש קביעות הרמטית של זמנים - כל חג מתקיים בדיוק באותו היום 3000 שנה אחורה וגם 4000 שנה קדימה. יש בקביעות הזו קדושה נצחית ומדוייקת מאד.

מצד שני - יש בלוח היהודי גם ארעיות - תנועה פנימית קבועה. שהרי הזמנים בכל יום משתנים בהתאם לזריחה ולשקיעה. שבת נכנסת כל שבוע בזמן קצת אחר - בהתאם לשקיעה.

זה מזכיר לי מצב שבו נמצאים בים, בתוך המים. כאשר עומדים על החול אבל המים מגיעים גבוה (נגיד גובה כתפיים) - אזי גם עם עומדים יציב עדיין מרגישים תנועה של זרמים בתוך המים שמזיזה אותך כל הזמן.

היהדות היא גם כזו: גם קבועה, נצחית ויציבה אבל גם זזה: משתנה ומתחדשת כל הזמן.

וגם היהודי הוא כזה: מצד אחד נצחי וקבוע ומצד שני זמני, ארעי ומשתנה.

לחיות בשני מרחבי זמן שונים (במקביל) מצריך חלוקת קשב וריכוז. זו חוויה שמזכירה סרט מדע בדיוני שבו סרגלי הזמן מתעוותים ומתערבבים זה בזה. זה מאלץ אותי להיות מודע ומסונכרן כל הזמן, להיות מחובר כל הזמן למה שקורה בלוח השנה. זה מחייב אותי לשאול כל הזמן: "מתי?" (בנוסף ל"איך", "כמה" ו"למה" הקבועים). זה מדרבן אותי לאחוז במציאות המשתנה והחולפת - לעיתים לקבע אותה ולעיתים להשתנות יחד איתה. זה מאפשר לי לגעת בנצחי ובארעי בו זמנית באותה תנועה ממש.