החלום השלישי של יוסף - אתגר לחנוכה

הונח לפתחי אתגר.

נתבקשתי להכין דבר תורה קצר (7 דקות בערך) על פרשת השבוע וכמובן שנעניתי בשמחה.

מה שלא שמתי לב אליו כשהסכמתי הוא שהפרשה עליה סיכמנו גם נופלת השנה בתוך חג חנוכה. זה כבר אתגר - לשלב פרשת שבוע וחיבור לחנוכה זה לא פשוט.

האירועים שאנחנו עוסקים בהם בפרשה (חלומות יוסף ומכירת יוסף) קרו ב-1961 לפני הספירה, בערך. ובכלל התורה הכתובה מסתיימת (כרונולוגית) ב-1200 לפני הספירה.

לעומת זאת קרבות המכבים קרו ב 160-166 לפני הספירה.

כלומר -

אני אמור לחבר שני אירועים שונים שמפרידים ביניהם כ-1800 שנה. בנוסף, התורה לא מזכירה בכלל אירוע עתידי (מבחינתה) של מרד החשמונאים ונס פח השמן. מהצד השני - נס פח השמן לא קשור בשום צורה לחלומות של יוסף והבלאגנים שלו עם האחים שלו.

ברוך השם, זכיתי להרבה סייעתא דשמייא בלמצוא דרך לחבר בין שני האירועים ואני מאד מקווה שצלחתי את האתגר בכבוד:

דבר תורה לפרשת וישב תשפ"א

שבת שלום וחנוכה שמח!

בתחילת פרשתנו אנו שומעים על חלומותיו של יוסף:

"(ה) ויחלום יוסף חלום, ויגד לאחיו; ויוסיפו עוד, שנוא אותו. (ו) ויאמר, אליהם: שמעו-נא, החלום הזה אשר חלמתי. (ז) והנה אנחנו מאלמים אלומים, בתוך השדה, והנה קמה אלומתי, וגם-ניצבה; והנה תסובינה אלומותיכם, ותשתחווינה לאלומתי. .... (ט) ויחלום עוד חלום אחר, ויספר אותו לאחיו; ויאמר, הנה חלמתי חלום עוד, והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים, משתחווים לי." (בראשית לה ה-ט).

הכתוב מספר לנו על חלומות יוסף – חלום האלומות וחלום הכוכבים.

אך מפשט הכתוב, לכאורה, ניתן להסיק שהתורה הסתירה חלום נוסף. בפסוק (ה) נאמר: ויחלום חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו ובפסוק (ו) מופיע: ויאמר אליהם – שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי. חלק מהמפרשים מסבירים שבעצם הפסוקים קשורים זה לזה ומרחיבים זה על זה. אבל חלק מהמפרשים הבחינו בכך שניתן גם לדרוש על פסוק ה שבעצם יוסף חלם חלום נוסף – חלום שלישי, עליו התורה איננה מרחיבה.

ה'חזקוני' אומר שאכן היה חלום נוסף אך חלום זה לא נתקיים ולכן לא הוזכר.

הריב"א בפירושו מציע גרסה מרוככת יותר ואומר בשם הר"ר אליקים שחלום זה לא נתקיים כמו החלומות האחרים ולפיכך לא הוזכר.

הריב"א וגם ה'ברטנורא' מגלים לנו מה היה תוכן אותו חלום נסתר. הם מסבירים זאת כך:

בפירוש רש"י, בפרשת ויחי, לאחר מותו של יעקב אומרים האחים: "לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ" (בראשית נ טו)". האחים בטוחים שלאחר מות אביהם יוסף ינצל את ההזדמנות לסגור איתם חשבון. לעומת זאת, יוסף משיב לאחיו שאין להם מה לדאוג – "וינחם אותם וידבר על ליבם" (בראשית ג כא). רש"י מסביר מה אמר יוסף לאחיו כאשר ניסה לפייס ולהרגיע אותם בהתאם לכתוב במסכת מגילה טז ב: עשרה נרות לא יכלו לכבות נר אחד – נר אחד היאך יוכל לכבות עשרה נרות?

כלומר, חלומו של יוסף הינו שעשרה נרות מנסים לכבות נר אחד אך לא מצליחים (אגב, מבחינה מדעית הדבר אפשרי כאשר מניחים נרות סמוכים זה לזה). לפי שיטת הברטנורא, חלום זה לא הוסיף לנו מידע על מעלתו של יוסף – הוא לא חידש לנו שום דבר לגבי מעלתו המלכותית של יוסף – בדומה לחלומות האחרים. חלום זה רק מדגיש שהאחים ינסו לפגוע ביוסף אך לא יצליחו. התורה מספרת לנו על התוצאה של החלום – על כך שהאחים רק התעצבנו עוד יותר ולכן כנראה - הוזכר החלום רק ברמז. לשיטתו של הברטנורא (בניגוד לחזקוני) חלום זה דווקא כן מתקיים כאשר מושלך יוסף אל הבור אך לבסוף ניצל ממנו.

נושא הנרות בחלום יוסף מחבר אותנו כמובן גם לנרות חנוכה - והנה יצאנו ידי חובה של הזכרת חנוכה בפרשת השבוע.

אבל יש רובד נוסף, עמוק יותר:

לא רק החלום הזה של יוסף נסתר - בפרשתנו מופיעות המון הסתרות. אפשר אפילו לומר שההסתרות הללו מניעות את העלילה של הפרשה:

- יעקב מסתיר את דעתו האמיתית על חלומות יוסף – "ואביו שמר את הדבר" (שם לז יא).

- יוסף "תועה בשדה" בדרך לאחיו – הדרך אליהם מסתתרת ממנו.

- האחים מסתירים את מכירת יוסף מראובן.

- האחים מסתירים את גורלו של יוסף מיעקב – על ידי טבילת הכותנת בדם.

- יהודה לא מתכוון לתת את שלה לתמר- אך מסתיר זאת ממנה.

- תמר מסתירה את זהותה האמיתית מפני יהודה.

- אשת פוטיפר מסתירה את מעשיה וגורמת למאסרו של יוסף.

- שר המשקים "שוכח" את יוסף בבור.

ועוד.

לעומת כל ההסתרות והתככים שמנינו יוסף מציג ניגוד מעניין.

עבור יוסף – כל מה שנסתר הוא בעצם גלוי. יוסף חושף ומגלה דברים נסתרים:

- הבגד שלובש יוסף, כתונת הפסים, אמנם מכסה את יוסף אך גם מגלה את חיבתו היתרה של יעקב אליו. הוא מגלה את הייחודיות של יוסף על פני שאר האחים.

- יוסף "מגלה" את מעללי האחים ליעקב – אך בצורה שאינה מבוררת – כך שיוצא שהוא מוציא את דיבתם רעה.

- יוסף מוציא את חלומותיו מן ההסתרה אל הגילוי – על ידי כך שהוא מספר את חלומותיו למשפחתו, למרות רגשותיהם הקשים בנושא.

- גם החלומות של שר המשקים ושר האופים גלויים ליוסף וכך גם חלומות פרעה – בפרשה הבאה.

מידת היסוד, המיוחסת ליוסף – מייצגת חיבור של קצוות שונים. היא מייצגת ריכוז או צבירה של כל סוגי השפע לפני הגילוי בעולם. היא מייצגת תנועה של אחדות.

יוסף מצליח לאחד את האחים – פעם אחת בשנאה אליו ומאוחר יותר בתור המשפיע עליהם.

בכוחו של יוסף לאחד את הנסתר עם הגלוי – בדומה מאד לאורו של הנר המסלק את החושך.

זה מתחבר גם לפעולותיהם של החשמונאים. גם החשמונאים הביאו לגילוי של כוונותיהם הנסתרות של היוונים.

היוונים רצו למחוק את הרוחניות היהודית על ידי הצגת תרבות נאורה, מתקדמת ומשוכללת. הם רצו להרוג את היהדות מבלי להרוג את היהודים. כאשר ראו החשמונאים שהנאורות הופכת להיות כפיה הולכת ומחריפה – הם פנו לעימות צבאי ותחבולות מדיניות. החשמונאים פעלו לגלות מחדש את הסגולה הרוחנית של עם ישראל אותה ניסו היוונים להסתיר. שוב – גילוי מול הסתרה. אור מול חושך – לכן נרות הדולקים דווקא בלילה – על מנת שיהיה "פירסומי ניסא".

על משל הנרות שהזכרנו מקודם מוסיף הרב אברהם אבא וינגורט (החם של שמואל) ואומר שכאשר יוסף מנחם את אחיו הוא בעצם רומז להם שתפקידו של הנר להאיר ולגלות - לכן אותו נר יחיד אינו מתנגש עם שאר הנרות. אורו של זה אינו מפריע או גורע מאורו של זה. כל נר מוסיף אור ייחודי משלו ודרך משלו בקידוש שם שמים. "כך הוא הרצון והציפייה של העליונים מן התחתונים, שכל אחד ואחד יאיר את העולם בדרכו הוא."

שבת שלום וחנוכה שמח!